קריוטיפ
לפני שאסביר מהי שיטת הבדיקה הזו וגם את שיטת האקסום והצ'יפ הגנטי, חשוב שנדמיין לעצמנו שכל האינפורמציה הגנטית שלנו שמצויה ב- DNA, הינה למעשה ספריה ענקית. יש בספריה הזו 46 "ספרים" שהם הכרומוזומים. בכל ספר כזה יש אלפי "דפים" שהם הגנים. ובכל דף כזה יש אלפי "מילים" שהן חלקי הגנים. בכל מילה כזו יש מאות "אותיות" שהן הבסיסים וכל שלש אותיות כאלו מהוות את הקוד הגנטי. כל גן אחראי על הייצור של חלבון אחד בלבד ושינוי, אפילו באחת מהאותיות המרכיבות אותו, זהו שינוי בקוד הגנטי, וייצור של חלבון שונה. כאשר נוצר חלבון שונה כזה הוא גורם למחלה גנטית.
בדיקת הקריוטיפ , שהיא הבדיקה שנערכה עד לשנים האחרונות בבדיקת מי השפיר הרגילה, נעשית בהסתכלות במיקרוסקופ על הכרומוזומים שבתא. היא נועדה לבחון את מספר הכרומוזומים ("הספרים") ואת המבנה הייחודי של כל כרומוזום. יכולת הגילוי בבדיקה זו מוגבלת על ידי יכולת המיקרוסקופ לזהות רק שינויים גדולים יחסית במבנה הכרומוזומים. שינויים כאלה יכולים לכלול חוסרים או עודפים של מספר גנים גדול. (תסמונת דאון למשל, היא תוספת של כרומוזום אחד שלם). כבדיקת שגרה, שיטה זו היתה מספקת בהחלט, ותשובה תקינה שלה הבטיחה, ברמה גבוהה מאד של אמינות, שלעובר אין בעיה משמעותית הקשורה למבנה הכרומוזומים.
היא הוחלפה בשיטת הצ'יפ הגנטי שהפכה לסטנדרט המקובל בכל בדיקות מי השפיר.