בהריון ומתלבטות האם לעשות בדיקת מי שפיר?  אתן לא לבד!

​

אכן התלבטות לא פשוטה אבל מספר עובדות על הנושא יסייעו לכן להגיע להחלטה הנכונה בשבילכן.

כל זוג הורים רוצה לעבור את תקופת ההריון בשקט נפשי וברוגע ולהביא לעולם ילד בריא, ויעשה כל מה שביכולתו להגיע בשלום למטרה חשובה זו.

​

אבל המציאות  היא  שמתוך כל מאה ילדים הנולדים לאחר הריון ללא אירועים חריגים, ואצל זוג הורים שאין להם סיפור משפחתי של מחלות גנטיות, אחד יסבול ממחלה תורשתית חמורה או שינוי גנטי שכרוך בפיגור שכלי או באוטיזם (זהו סיכון של 1:100)

​

חלק גדול מהמחלות האלו ניתן לאבחן מבעוד מועד בתחילת ההריון ורק על ידי בדיקת מי השפיר.

​

ישנה נטייה מוטעית לחשוב כי אם כל הבדיקות לאיתור תסמונת דאון הורו על סיכון נמוך אזי האשה היא בסיכון נמוך ללדת ילד עם פיגור שכלי או אוטיזם או מחלה גנטית חמורה. ולא כך הם פני הדברים, לצערינו. חשוב להבין כי גם בדיקת הדם המוצעת כיום "כתחליף" למי שפיר, אינה נותנת מענה לבעיה הזו, אלא רק ובעיקר לאיתור תסמונת דאון.

​

גם בדיקת השקיפות העורפית, סקירת המערכות ובדיקות הדם הנלוות אליהן, מתמקדות בעיקר בתסמונת דאון ובמומים גופניים, אך אין ביכולתן לגלות את המחלות הגנטיות.

​

לכך נועדה בדיקת מי השפיר. בעבר, היה מקובל להעריך את הסיכון להפלה מבדיקת מי השפיר כגבוה ולכן נשים שלא נמצאו כבעלות סיכון גבוה לתסמונת דאון, נמנעו מביצוע הבדיקה. כיום, אנחנו יודעים כי הסיכון להפלה כתוצאה מדיקור מי השפיר הוא נמוך מאד (1:800-1:1,000), במיוחד אם הוא נעשה על ידי רופא עם מיומנות גבוהה ובעל ניסיון.

​

ולכן, היום, אם משווים את הסיכוי לגלות מחלה חמורה בעובר (1:100) אל מול הסיכון להפלה (1:1,000) הרי שהכף נוטה בהחלט לטובת ביצוע בדיקת מי השפיר.