בדיקת החלבון העוברי או התבחין המשולש
בדיקת החלבון העוברי, או בשמה הרשמי יותר- התבחין המשולש או בדיקת הסקר הביוכימי של השליש השני, היא בדיקת דם שנועדה להעריך את הסיכון ללדת ילד עם תסמונת דאון וגם להעריך האם לעובר יש מום במערכת העצבים. הבדיקה נערכת בין שבוע 16 ל- 20 בכל מרפאות קופות החולים ללא הכנה מראש.
לבדיקה הזו יש שלושה מרכיבים (ולעיתים אף ארבעה כפי שיפורט בהמשך) והם החלבון העוברי עצמו (AFP), ומכאן השם הנפוץ של הבדיקה, ההורמון הגונדוטרופין השלייתי (HCG) וההורמון אסטריול (UE3). שקלול הערכים של שלושת המרכיבים האלה נותן אפשרות להעריך סטטיסטית את הסיכון ללדת ילד עם תסמונת דאון. הסיכון שנחשב לסיכון משמעותי הוא סיכון של 1:400 ומעלה. מעל ערך זה מומלץ לבצע דיקור מי שפיר.
הערך של חלבון עוברי כערך בודד בפני עצמו נותן אפשרות להעריך סטטיסטית את הסיכון שלעובר יש מום במערכת העצבים. הערך שמעליו נחשב הסיכון למשמעותי הוא פי שניים מהערך הממוצע ומבוטא ביחידות הנקראות כפולות החציון או MOM. מעל ערך זה מומלץ לבצע סקירת מערכות מכוונת בעיקר לגולגולת ולמערכת העצבים.
יש מעבדות (למשל מעבדות זר) שמוסיפות ערך נוסף לתבחין המשולש והוא הורמון אינהיבין ולכן אצלן התבחין נקרא תבחין מרובע. תוספת הביטחון הסטטיסטי בתוצאה המתקבלת אינו גדול ולכן רוב המעבדות בארץ משתמשות בתבחין המשולש בלבד.
בערכים המתקבלים מבדיקת התבחין המשולש משתמשים לרוב גם לשקלול עם הערכים שהתקבלו מבדיקת הסקר הביוכימי של השליש הראשון והמדידה שנעשתה בבדיקת השקיפות העורפית. הבדיקה המשלבת את כל התבחינים האלה נקראת הבדיקה המשולבת (THE INTEGRATED TEST). מהימנותה הסטטיסטית גבוהה מכל מרכיב שלה בנפרד ובעזרתה ניתן לגלות עד 94% מן העוברים עם תסמונת דאון.
